רש"י על שבת קי״ג א:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור שבת קי״ג א:ד׳
4 וּרְמִינְהוּ: חֶבֶל דְּלִי שֶׁנִּפְסַק לֹא יְהֵא קוֹשְׁרוֹ אֶלָּא עוֹנְבוֹ. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כּוֹרֵךְ עָלָיו פּוּנְדָּא אוֹ פָּסִקְיָא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַעַנְבֶנּוּ.
פירוש רש"י על שבת קי״ג א:ד׳
4 חבל דלי שנפסק - באמצעיתו:
5 לא יהא קושר - דקשר של קיימא הוא לעולם:
6 כורך עליו - מחבר שני ראשי הפיסוק זה על זה וכורך עליהם פונדא אזור חלול או פסיקיא פיישול"א:
7 ובלבד שלא יענבנו - לחבל דר"י סבר גזרינן עניבה אטו קשירה ורבנן לא גזרו: